מה היה חסר לי בהפגנה אמש?

31 ביולי 2011

ערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערבים

ערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערבים

ערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערבים

ערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערבים

ערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערביםערבים

להוציא מאה חמישים אלף איש לרחובות – זה מרשים. להוציא אותם כדי לספר סיפורים כמה קשה לגמור את החודש –  זה מעייף, כולנו יודעים את זה, בגלל זה אנחנו פה. לבוא ולספר כמה ביבי לא טוב, זה מיותר, זה ברור לנו, ולעשות אנלוגיה בין הון-שלטון ועולם תחתון זה מוגזם  – אני נעלב בשמם של משפחת אלפרון, אברג'יל ושות'.

האמת שבאתי סקפטי אמש, לא חשבתי שיבואו אותה כמות של אנשים כמו שבוע שעברה וזה יכול להיות תחילת הסוף. אבל מסתבר שהמחאה רק מתגלגלת ותופסת תאוצה וכמו שאמר אחד הדוברים אמש, העם נהיה מודע למעמד שלו (ניצני קומוניזם במחאה?). אבל השאלה שנותרה היא האם המחאה הזו הולכת להיות אידיאולוגית (אני נמנע משימוש במילת ה"פ" האסורה, ולא אני לא מדבר על Fuck) או תמשיך להיות מגאפון הצועק: "עד כאן! יותר לא תרמסו אותנו". איך זה יקרה – את זה כבר נגלה רק בסיקוול כנראה.

כולנו משה רבנו

אולי אין זה מתפקידו של העם ומנהיגי המחאה להציע פתרונות, אבל רק כשסתיו שפירו עלתה, סוף סוף מישהו אמר משהו בעל תוכן ולא ססמאות מלהיבות: לקצץ בביטחון. זה השומן, זה מה שלא מאפשר להעברת תקציבים למקומות החברתיים. הרי ביבי הוכיח השבוע במסיבת העיתונאים שהוא קוסם גרוע, אנחנו כבר לא קונים את הלהטוטים הזולים שלו. מה שצריך כאן זוהי בנייה יסודית, והיא מתחילה בקיצוץ תקציב הביטחון הלא שפוי, שלא רק שהוא ממן הכנות למלחמה שאולי בכלל לא תגיע וכלי נשק שאולי כבר לא נשתמש בהם,  אבל לך תגיד את למדינה אכולת חרדה. צה"ל גם כולל כוח אדם מיותר בסדיר ובקבע, ופינוקים שבאים על חשבון צרכי  המינימום של חלקים נכבדים מהאוכולוסייה – אבל לך תגיד את זה לגנרלים ונגדים שאוהבים את מנעמי החיים, כמו פנסיה בגיל שבו רוב האנשים טרם סיימו לשלם את המשכנתא שלהם.

 וזה עוד בלי להזכיר את ההתנחלויות. הימין בעצמו מודע לכך שהפתרון לכל המצב אליו נקלענו הוא בין היתר על ידי אג'נדה שמאלנית קיצונית. בהמשך טענה זו נגנזה בטענה כי המחאה היא כבר מעבר לאנשים המובילים אותה. ייתכן מאד שהמחאה היא כבר משהו רחב יותר, אבל הפתרון הוא אותו פתרון, ובאופריה של היציאה מהאדישות אף אחד לא מוכן להגיד את זה. אני משער שאני עונה להגדרה של שמאל-קיצוני הזוי, אבל האמת היא שאני מוכן להיות קצת אגואיסט! מבחינה אידיאולוגית אין לי בעיה שנשמר את ההתנחלויות ותקציבי הענק שלהם – כולל השמירה עליהם, וכבישים עוקפים, שלא לדבר על סבסוד שאנחנו לא זוכים לו כאן. לא מעניין אותי זכויות אדם וכל מיני עניינים שוליים – אבל אני אדם פרקטי, ויודע שכסף לכל הדרישות המוצדקות של המאבק הזה לא יגיעו מהשמיים. גם אם שיטת המיסוי תשתנה והטייקונים ייתנו יותר, ולא יוכלו להתגלח על חשבוננו כמו אילן בן דב זה לא יפתור את כל הבעיות שהמחאה הזו מעלה. שיטת השקשוקה היא דבר מרגיז אבל היא רק תפתור בעיות נקודתיות.

 

גלים של מחאה

העובדה שהמחאה הזו חוצה מחנות פוליטיים וכוללת בתוכה אנשים מכל גווני הקשת החברתית (חוץ מגוון אחד כאמור-  וייתכן ואני טועה. אבל בהפגנות שמאל הזוי יש יותר ערבים מאשר בהפגנות של השבועיים האחרונים) היא לא תצליח. יש כאן דבר נפלא, דבר שלא נראה במדינה מעולם, אבל אני לא בטוח שנזכה לראות את פירותיו כעת. ללא תפיסה משותפת של פתרון ראוי – ואת הפתרונות לא אנחנו צריכים לספק –  לא ישתנה כאן דבר. פתרון פירושו לבחור על חשבון מה יבוא הכסף לטיפול בכל הנגעים. ושינוי שיטת המס לא יוכל לשנות הכל.  אם אמשיך באופוריה האופפת את רוב האנשים סביבי בימים אלו (בתור מישהו שצדק חברתי תמיד היה חשוב לו, אני קורא למה שהיה אמש "שבת") ונגיד שביבי לא מתמודד עם הלחץ ומתפטר (אם כי יותר הגיוני שהוא קודם יתקיף את איראן, לבנון, סוריה, ירדן ופורטוגל  – בכל זאת הכל כשר להגיע למונדיאל וכך גם יזכה לתמיכה בחלקים  מהעם) למי יצביעו כל האנשים הללו? גם אם כל מי שהיה אמש בכל ההפגנות רחבי הארץ יצביעו לאותה מפלגה, הם שווים בין 5-6 מדנטים כך נראה. אבל למי? לחד"ש הם הרי לא יצביעו. כמו שמישהי אמרה,  השלטים של חד"ש שלטו אמש בהפגנה, אבל כדי לא להבהיל אז הלוגו הוסר. כל עוד אנחנו עדיין חיים בפחדנות ולא מוכנים לראות מעבר לעצמנו, כי זה פירושו של החשש מחד"ש, אז השינוי המיוחל על ידי מאות אלפים לא יגיע. האופצייה החברתית השנייה היא ש"ס. אז כל עוד שלא שתוקם כאן מפלגה חברתית שבראש סדר העדיפות שלה הוא המצב החברתי, וכל שאר ההצבעות שלה, למשל בתחום המדיני-ביטחוני יהיו נגזרת של זה (ולי מן הסתם ברור איך זה מסתדר בתמונה הגדולה) אז אין לנו ממש פתרונות באופק.

אפילוג

"בתולדותיו של כל סוג אמנות יש תקופת משבר, בהן הצורה דוחקת לגילומם של אפקטים, שמימושם הלא-מאולץ יתאפשר רק כשתשתנה הרמה הטכנית – הווי אומר, בתורת אמנות חדשה"

                        (וולטר בנימין, יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני, ע' 171)

אמירה זו של וולטר בנימין מדברת על האופן בו האפקט האמנותי שאמנות הדא-דא ניסתה להשיג דרך שירה, מייצגים וכו', הקולנוע השיג הודות למבנה הטכני שלו: היותו התחלפות בלתי פוסקת של דימויים היוצרים הלם על העין (ותודעת) הצופה. מה שאמני הדא-דא היו צריכים להתאמץ להשיג, הקולנוע משיג מעצם קיומו, גם בסרטים ההוליוודים הכי "פשוטים" ולא "אמנותיים". המהות הקיומית של הקולנוע מאפשר לאמן הקולנוע לנסות לפתח את האמנות לשלב הבא ולהשיג אפקטים אחרים.

האם הדבר תופס גם עבור פוליטיקה? כי כל עוד המחאה נשענת על הקו "לא פוליטיקה", אין לה סיכוי להתמודד עם האופן בו המדינה מנוהלת, תחת חוקי הפוליטיקה המוכרת לנו. השאלה האם היא תגרום לשינוי מהותי של האופן בו המדינה מתנהלת וכן של האופן בו אנו תופסים אותה ואת עצמנו כחברה וכיחידים כחלק מחברה חדשה. לכן אולי לא נראה כאן שינוי מיידי, שכן אם אתה לא פוליטי, אז לא תוכל להביא תוצאות בשדה הזה, אבל אם אתה חותר לשינוי השדה ויצירת פוליטיקה חדשה – אז הכל אפשרי. אבל זה לא יקרה בקרוב, זה יהיה בגל הבא. אבל אנחנו בדרך הנכונה ללא ספק.

פוסט-סקריפט

בעקבות דיון מרתק שהתפתח בפייסבוק בעקבות הפוסט החלטתי להבהיר משהו וכן להוסיף: הנוכחות הפיזית של ערבים-ישראלים בהפגנה בת"א אמש היא ממש לא העניין. דבר ראשון כי אני לא יכול לראות את כל האנשים הנוכחים, ושנית, היו הפגנות בכל הארץ ויותר מהגיוני שגם יגיעו לשם. מה שהפריע לי הוא העדר האזכור שלהם. ואני לא מקבל את הטענה

אבל יותר מזה, טענו בפניי שאין זה המאבק שלהם, שהבעיות שחווה המגזר הזה הן גדולות יותר. אני הראשון שיסכים לכך ואומר זאת שנים. אבל אז עולה השאלה: האם העם דורש צדק חברתי? מה הכוונה באותו צדק חברתי. כאן כבר אשמח להבהרה, שכן, בניגוד לפתרונות זה נשמע כמו חזון ולא אסטרטגיה, וזה משהו שאמור להיות ברור.

4 תגובות to “מה היה חסר לי בהפגנה אמש?”

  1. יעלי said

    אנא, גייס בפעם הבאה (כלומר בהפגנה בעוד שבוע) מבט מעט יותר פנורמי, פחות צר: 1. צעדתי אתמול בסמוך לקבוצה גדולה וגאה של ערביי יפו. 2. לעניות התרשמותי, לא היו אתמול הרבה שלטים, באופן יחסי, ורובם המכריע של אלה שכן היו, היה תוצרת בית, טוש על בריסטול.
    נחשול האנשים הגואה באבן גבירול היה חוויה חזקה, מרוממת. המון אנשים צועד באיטיות, ללא דחיפות, ופעם בכמה דקות, ללא סיבה נראית לעין, באופן מסתורי ממש: שריקות וקריאות מטלטלות הממלאות את החלל. רגע אקוסטי מדהים. אח"כ היו נאומים ומוזיקה וכאלה – אנטי-קליימקס.

    • אולי כתבתי מעומם מעט, אבל זה לא שלא היו ערבים (וכנראה מיפו באמת, כי כמו שכתבו לי בפייסבוק, יש הפגנות ברחבי הארץ, והגיוני שבחיפה יהיו הרבה ערבים-ישראלים נוכחים בקהל).
      אבל הראייה שלי מאד פנורמית, ואני מסתכל על כל המאבק הזה, שמדבר על צדק חברתי, ויש מגזר אחד שלא מזכירים אותו, מגזר המופרד על בסיס גזעי ולא בסיס אחר.
      והייתי מצפה ממשהו חברתי אמיתי לתת מקום לדובר גם מהמגזר הזה.

  2. יערה said

    אוף אתה כל כך צודק. ערבים, פלסטינים, התנחלויות, כיבוש, ביטחוניזם. זה הכל פוליטי. בשם הלא פוליטי, הקונצנזוס והאחדות, מפחיד שהפוטנציאל של המאבק ילך לאיבוד בדמות המכנה המשותף הפופולרי והעמום של "הרוב". נכחתי בדיונים השבוע ובזה שקדם לו, בהם מתוך ניסיון למנוע מחלוקות, הוסכם שלא להזכיר את המילה ערבי. אחר כך אמרו שאם הוא אזרח אז זה בסדר (אבל אז לא צריך להזכיר אותו בגלל שכל האזרחים שווים), אבל פלסטינים לא. פשוט אי אפשר להסכים על זה אתה מבין? אז נכחיש. ובכלל ההפגנה בשבת הייתה במקור הפגנה כל עוד מותר להפגין, שבה נמחה גם על שלל החוקים האנטי דמוקרטיים שחוקקו כאן לאחרונה. גם זה הושתק (זה גם פוליטי). מתי שמאל יפסיק להיות מילה גסה?

  3. […] הנכון בפעולה הנכונה שישחרר אותו. את דעתי על המחאה כבר כתבתי ואני עדיין מחזיק בדיעה זו, כמו שאני מחזיק בדיעה שזה דבר […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: